ליגנין. בתכנון מחדש לאלקטרוניקה.
גישה לחומרים המחברת משאב מתחדש לדרישות של יישום תעשייתי מסוים.
המשאב הוא ההתחלה. המערכת היא עבודת הפיתוח.
ליגנין הוא ביופולימר מבני בצמחים ותוצר לוואי תעשייתי של ייצור תאית ונייר.
כיוון הפיתוח שלנו מחבר כימיית שרף תרמוסטי על בסיס ליגנין לחיזוק ממקור ביולוגי. שכבות הבידוד של מעגלים מודפסים מבליטות את יחסי הגומלין בין המרכיבים האלה.
התנהגות החומר תלויה בכימיה, במבנה ובעיבוד שלו. הקשרים האלה עומדים במרכז התוכנית.
מהמשאב לתכנון מבנה החומר.
חומר גלם ליגניני, כימיה ומבנה מרוכב מתחברים בגישה אחת לחומרים.
- 01 / מקור
חומר גלם ליגניני
מגדירים את חומר המוצא ואת האחידות הנדרשת למסלול פיתוח רלוונטי.
- 02 / כימיה
התאמה כימית של קבוצות תפקודיות
בוחנים כימיה התומכת בפיתוח השרף והחיזוק.
- 03 / מבנה
שרף + חיזוק
מפתחים את המרכיבים כמערכת משולבת של חומר מרוכב.
- 04 / צורות חומר
פרפרג + ליבה
מעריכים צורות חומר שעברו הקשיה חלקית או מלאה מול דרישות נבחרות למעגלים מודפסים.
מקור מתחדש. גישה קפדנית לחומרים.
גישת החומרים שלנו מתחילה במשאבים מתחדשים ובשאיפה להפחית את התלות בחומרי גלם ממקור מאובנים.
סדרי העדיפויות שלנו בהערכה כוללים תכולה מתחדשת, אנרגיה וצריכת חומר בייצור, השפעות לאורך מחזור החיים ואפשרויות רלוונטיות לסוף חיי המוצר. גורמים אלה מנחים הערכה של הביצועים הסביבתיים בהתאם ליישום.
לקריאת המאמרנבנה את בסיס החומרים הבא.
יישום, שאלה על חומר וצעד הבא שנבנה יחד. מכאן מתחילה שיחה.
נדבר על שותפות